ההשפעות החיוביות של רטט כלל גופי על מערכת העצבים המרכזית

פורסם על ידי פרופסור סטראוב    

בזמנים של לחץ רגשי, הגוף משחרר הורמונים כגון קורטיזול ואפניפרין אשר עלולים להוציא מאיזון את המערכת החיסונית ולהשמיד תאי מוח. רטט כלל גופי מגביר הפרשת סרטונין (ההורמון המשחרר לחץ), מפחית הפרשת קורטיזול ואפניפרין בכ – 31%, ומשפר זרימת דם, בכך מונע את ההשפעות השליליות של לחץ על הגוף והמוח.

לעומת זאת, למילה לחץ יש הרבה הגדרות, ישנם שליליות כפי שראינו אך ישנם גם הגדרות חיוביות. עבור המתאמנים ברטט כלל גופי שחשים את ההגשה האופורית בזמן שכמות גדולה של התכווצויות שרירים לא רצוניות מתרחשות כל שנייה, לחץ -  מוגדר לעיתים קרובות כתגובה שרירית מועילה לגירוי הרטט.

תנועת הרטט המיוצרת על ידי פלטת הרטט מגרה את "רפלקס המתיחה" הטבעי של הגוף (בדומה לרפלקס הגורם לרגל להתרוממם כאשר הרופא מקיש על הברך בעזרת פטיש-רפלקסים). מבלי לחשוב על כך, מתרחשת בגוף תגובה רפלקסית בלתי רצונית. ברטט כלל גופי, ניתן לשחזר התכווצויות שרירים אלו בקצב מהיר מאוד. ובדיוק דרך סוג זה של לחץ מכני על הגוף מתרחשת ההשפעה החיובית על מערכת העצבים המרכזית.

סוג זה של לחץ חיובי הנובע מרטט כלל גופי הוא האחראי להרגשת השמחה שאנשים חשים לאחר האימון; חופש התנועה עליו הם מדברים; התפרצות האנרגיה אותה הם מתארים לאחר השימוש בפלטפורמת הרטט.
יצירת תאי עצב במוח, הפרשת סרוטונין ואפניפרין, שלושת הדברים הללו קושרו חיובית שוב ושוב לאימון גופני. ובאופן ספציפי יותר, אפקטים אלה קושרו כולם דרך מחקר מדעי לגיטימי לטיפול ואימון ברטט כלל גופי.

יצירת תאי העצב החדשים במוח (הנקראים נוירונים) מתרחשת באזור במוח שנקרא ההיפוקמפוס, אותו האזור האחראי ללמידה וזיכרון. תהליך יצירת הנוירונים, לפי מדענים, מתרחש תוך אימון המביא להפעלת הרכב חלבונים (הנקרא BDNF) שתפקידו אינו רק לייצר תאים חדשים אלא גם להגן על אלו הקיימים ולשפר את הקישורים ביניהם (קישוריות הידוע בשם - פלסטיות סינפטית). כל תהליך למידה וזיכרון יכול להתרחש בזכות פלסטיות סינפטית זו. למידה הכוללת גם למידה שרירית ומוטורית המשתפרות בבירור בעקבות רטט כלל גופי.

בזמן שרמות ה – BDNF עולות במוח, כך גם עולות הרמות של חלבון מוחי אחר הנקרא SERT. חלבון זה אחראי להגברת רמות הסרטונין במוח. סרטונין הוא נוירוטרנסמיטר האחראי על מצב רוח מרומם, הרגשת אקסטזה, שיפור יצר מיני, תפקוד מיני ושיפור שינה.

תחושת העילוי המרגישים לאחר אימון מגיע ממה שידוע כעוררות אנדורפינית. אנדורפינים הם כימיכלים המשוחררים על ידי בלוטת יותרת המוח כתגובה ללחץ או כאב. לוקח לאנדורפינים כ – 30 דקות להגיע למערכת העצבים בעקבות אימון קונבנציונאלי. אך באמצעות אימון אינטנסיבי היוצר גירויים רבים ובו זמניים למערכת העצבים המרכזית, כמו במה שנוצר מאימון ברטט כלל גופי, שחרור אנדורפיני זה מתרחש אף בשלב מוקדם יותר. לאחר שהאנדורפינים שוחררו למערכת הם תורמים למגוון רחב של דברים, החל מחסימת כאב עד להתפתחות תחושת אופוריה ונמרצות.

ישנו קשר ברור וחיובי בין רטט כלל גופית, לחץ "טוב" על מערכת העצבים המרכזית, שחרור כאב, רוממות מצב הרוח, נמרצות, והכי חשוב, שיפור פלסטיות סינפטית; אשר הוביל למסקנה שהאפקטים המגרים הנגרמים משימוש סדיר ברטט כלל גופי (10 דקות ביום 3-4 פעמים בשבוע) יכול לעזור במניעת סוגים מסויימים של דיכאון ואיבוד מוטיבציה. עובדה זו יכולה להניע שינוי עצום בחיים לטובת אלה המנצלים את האימון ברטט כלל גופי. כשאתה מרגיש טוב, אתה נראה טוב ופועל טוב יותר.