אימון ברטט אנכי או תנודתי?
|
M Cardinale1, J Wakeling2 |
|
להלן תרגום מהמאמר האקדמי המופיע לעיל (למקור לחץ כאן) אימון רטט כלל- גופי: רטט תנודתי (אוסצילטורי) או אנכי? מהו העקרון של רטט תנודתי- צדדי (side-oscillating vibration)? ברטט תנודתי- צדדי, הפעלתם המהירה של השרירים הבלתי רצוניים מתרחשת בדומה לזו המושרית על ידי ציוד רטט מסוגים אחרים, אולם העיקרון המרכזי הוא שונה במקצת. תנועת הנדנדה של לוח כף הרגל משרה הפעלת שרירים באופן מדויק ולסירוגין; משמעות הדבר היא כי תחילה מופעלים השרירים בצדו האחד של הגוף, ולאחר מכן שרירים אלה עוברים הרפיה, בעוד ההפעלה עוברת לצדו השני של הגוף. ציוד שאינו צירי משרה הפעלת שרירים משני צדי הגוף באופן סימולטני, דבר הגורם לדחיסה של שתי העצמות בכל מפרק שהוא. הישנות דחיסה זו בתדירות גבוהה איננה טבעית עבור הגוף, ולכן משרה עומס רב במהלך ניתורים נשנים, כאשר המפרקים נתונים תחת לחץ. כמו כן, דפוס תנועה ליניארי אינו מערב את השרירים הבלתי רצוניים. בעת רטט צדדי לסירוגין, העומס הוא, למעשה, נמוך יותר מן העומס בעת הליכה. פעולה זו מערבת את שרירי הליבה, והמערכת הנוירו- מוסקולרית לומדת להפעיל שרירים באופן בו אנו אמורים להפעיל אותם במהלך אימון טבעי - באמצעות דפוס הפעלה מצולב לסירוגין. פעולה זו, אשר מגייסת את המפרקים, היא בעלת השפעה מאזנת ביותר. כאשר אנשים יורדים לראשונה, הפידבק שלהם הוא, לרוב, תחושת משקל קל יותר; זהו תסמין של פיזור עומס העמידה הן אנכית, לאורך עמוד השדרה, והן באמצעות שיווי משקל טוב יותר בין הצדדים השמאלי והימני. המכונה לבדיקת עמוד השדרה (Spinal Analysis Machine (SAM), בה משתמשים כירופרקטורים ומטפלים אחרים לצורך בדיקה פוסטורלית כוללת, בין מאפייניה האחרים, מאזניים כפולים המדגימים את ההבדל במשקל בין צדי הגוף השמאלי והימני. יצוין כי לאחר 3 דקות בלבד, ניתן להבחין בשיפור ניכר המתבטא בהפחתת חוסר שיווי המשקל בשיעור של עד 100%. ובכן, העיקרון הבסיסי הוא כדלהלן: במהלך האימון הרצוני, את/ה מתמודד/ת עם כל ההיסטוריה הפיסיולוגית שלך, חוסר שיווי המשקל והפציעות; משמעות הדבר היא כי באופן בלתי נמנע, את/ה מפעיל/ה לחץ רב יותר על צד אחד ומאפשר לצד השני להשתרך מאחור, תוך החמרת הליקוי הקיים שלך. אולם באמצעות עבודת שרירים בלתי רצונית המתבצעת לסירוגין, את/ה לוקח/ת את גופך למסע שווה ומאוזן משני הצדדים, מפעיל/ה את השרירים הבלתי רצוניים, מגייס/ת אזורים שאינם מעורבים בתנועה רצונית, משפר/ת באופן משמעותי את שיווי המשקל ומחזיר/ה את כושר הניידות לאזורים הבלתי ניידים. התכווצות שרירים כתוצאה מתנועה ליניארית מכונת רטט אנכי מחקה ניתור עבור המתאמן. בתסריט זה, השרירים מתכווצים באופן סימולטני בשני צדי הגוף. העומס המופעל על הגוף הוא גבוה מאד, סביב 600% (משקל הגוף של המתאמן X 6). הישנותו של אימפקט זה הופכת יציבות מסוימות לבלתי מתאימות, וכן מגבילה את יעילותה של טכנולוגיה זו עבור אנשים בעלי כושר טוב למדי. עבור אנשים הסובלים מבעיות מפרקים, ובמיוחד עבור אנשים הסובלים מבעיה כלשהי בעמוד השדרה, דפוס תנועה זה יגרום לאי נוחות, ולעתים תכופות אף לכאב. התכווצות שרירים כתוצאה מתנועה תנודתית במהלך שימוש במכונת רטט תנודתי, השרירים מתכווצים לסירוגין – פעולה זו לעולם לא תוביל למעורבותם של אותם השרירים משני צדי הגוף באופן סימולטני. הפעלה לסירוגין משמעותה היא כי העומס המופעל על הגוף במהלך אימון רטט באמצעות פלטפורמה תנודתית הוא כ- 30%+ ממשקל הגוף, לעומת עומס של כ- 50%+ ממשקל הגוף המופעל במהלך הליכה רגילה. כלומר, אימון רטט תנודתי מפעיל על הגוף עומס המהווה חמישית בלבד מזה המופעל באמצעות ציוד ליניארי. כאשר אנו מסבירים זאת לאנשים, אנו נשאלים, לעתים תכופות, אודות התפתחות העצם... "האם כוח/ אימפקט גבוה לא תורם לבניית העצם?" הם שואלים. שאלות מסוג זה מעידות על ליקוי בהבנה במידה מסוימת. בדרך כלל, עומס/אימפקט חיצוני המופעל על הגוף אינו מועיל. הכוחות המופעלים על העצמות, אליהם העצמות מסתגלות, הם כוחות המופעלים על ידי השרירים – אלה כוחות המופעלים במהלך חיי היומיום, ולא על ידי גורמים חיצוניים. התמונה מתבהרת כאשר אנו מתארים את פעולת השרירים כמנופים בין מרבית העצמות שלנו, אשר אינם מופעלים תחת לחץ דחיסה. העומס היומיומי אמור לשמר את בריאות השלד שלנו. על מנת לפצות על ספיגת עצם/ דלדול עצם/ אוסטיאופורוזיס, רמת הלחץ על העצם חייבת להיות גבוהה מהרמה היומיומית, אך בשום אופן לא גבוהה מדי. לפיכך, העומס של 30%+ המופעל על ידי אימון רטט עשוי להגביר את כוח השרירים ולעודד את תהליך הבניה מחדש של העצם. בניגוד למערכות רטט ליניאריות/ אנכיות, או אימון ברטט אנכי, מערכת רטט תנודתי אינה מאפשרת השגת שיפור "בגובה הניתור", המהווה יתרון ידוע היטב של המערכות האנכיות – דבר המסביר את השימוש בהן על ידי שחקני פוטבול וכדורסל אמריקאיים. אולם אין זה סביר כי יתרון זה מעורר עניין רב בקרב מרבית המתאמנים בבית. האימון התנודתי מעניק תועלת אמיתית, זאת לאור העדויות לכך שהפעלת השרירים לסירוגין מועילה למערכת הנוירו- מוסקולרית, תוך פיתוח שיווי משקל, תחושת התמצאות במרחב (פרופריוספציה) ויציבה מאוזנת בעת עמידה, הליכה או אימון. יתרונותיה של פלטפורמה המתנדנדת מצד לצד כאשר תנועתה הקצבית של הפלטפורמה מגיעה לאזור העליון של הרגליים, האגן מונע בעדינות, ללא דחיסה. במצב זה, כל שרירי האגן והליבה בצדו הקדמי ואחורי של הגו מופעלים ומתפתחים, בעוד התנועה דמוית הנחש חוזרת על עצמה דרך כל החוליות השדרתיות – מניעה, מנקה נוזלים מצטברים ומוקדי דלקת, ומאפשרת את כניסתו של דם טרי מחומצן. בדרך כלל, אימון במהלך שלוש דקות בלבד משכך כאב גב. המשתמשים מגלים כי פלטפורמות תנודתיות הן נוחות יותר בהרבה מפלטפורמות רטט אנכי, שמשמשות בעת אימון ברטט אנכי. יצוין כי מערכת רטט אנכי מגיעה בקלות לגולגולת, דבר העלול לגרום לאי נוחות, חוסר אוריינטציה ובחילה. בניגוד לכך, פלטפורמה המתנדנדת מצד לצד יוצרת תנועה דמוית נחש קצבית דרך הגוף כולו, תוך חיקוי הליכה טבעית. שתי המערכות משרות רפלקס מתיחה בלתי רצוני, אולם אימון רטט תנודתי מציע יתרונות אשר אינם ניתנים להשגה באמצעות אימון רטט אנכי ביציבת עמידה פשוטה. • שרירים מותחים (tensor) ומכופפים (flexor) מופעלים לסירוגין, תוך הפעלה מיידית של שרירי הליבה וחיטוב הבטן. • תנועה טבעית הדומה להליכה מעודדת שיפור היציבה (הליכה מפעילה את השרירים לסירוגין משני צדי הגוף; לעולם לא יופעל אותו השריר משני הצדדים באופן סימולטני). • הפחתת תנודות ראש – תנועות רטט אנכיות יוצאות דרך הראש, בעוד שתנועות רטט תנודתיות מעומעמות באזור הבטן. • המשתמשים יכולים לווסת את העוצמה בקלות, על ידי קירוב או הרחקת רגליהם זו מזו. הדבר אינו משפיע על לוח הרטט האנכי בו העוצמה היא קבועה.
|
עכשיו במחיר משתלם במיוחד:
חבילת vibratech basic